Geography Department Seminar: שינויי אקלים והקצנה אקלימית – הפרספקטיבה הישראלית
פרופ׳ הדס סערוני, החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם, אוניברסיטת תל-אביב
Abstract:
מגמת התחממות ועלייה בשכיחות ובעוצמה של אירועי מזג אוויר קיצוניים נצפית לאורך עשרות השנים האחרונות, מן הממד הגלובלי ועד הממד האזורי והמקומי. מגמה זו חזויה להימשך ולהתעצם בעשורים הקרובים, ללא נקיטת פעולות של ריסון פליטות גזי חממה (Mitigation) ומחייבת הסתגלות ברמה המקומית (Adaptation).
אזורי אגן הים התיכון, המזרח התיכון והלבנט נתונים להתחממות בשיעור הגבוה מההתחממות הגלובלית. ההתחממות של עונת קיץ גדולה יותר מאשר זו של עונת החורף ומלווה בהתארכות והקצנה של פרקי (גלי) חום ממושכים. מעבר להמשך מגמת ההתחממות וההקצנה חזויה לעתיד גם התארכות של עונת הקיץ, התקצרות עונת החורף והפחתה בכמויות המשקעים. לכל אלה השלכות סביבתיות קשות באזור זה, המאוכלס בצפיפות, ואשר נתון כבר עתה לתנאים של עומס חום כבד ומצוקת מים. על כן, נחשב כפגיע במיוחד (highly vulnerable) לשינוי האקלימי הנצפה והחזוי וכ hot spot למחקרי אקלים וסביבה.
ההרצאה תציג שינויי אקלים נצפים וחזויים בישראל, ותתמקד בשינויים במשטר הגשם לאורך עשרות השנים האחרונות. בעוד מגמת ההתחממות והעלייה בשכיחות ועוצמת אירועי חום קיצוניים מובהקת, מגמות השינוי במשטר הגשם מורכבות, ורובן אינן מובהקות סטטיסטית. זאת עקב ההשתנות הבין שנתית הגבוהה במשטר הגשם באזורנו, הממוקם בגבול שבין האזור הממוזג והאזור היבש.
התחזיות לעתיד חוזות הפחתה מובהקת בכמויות המשקעים באזור אגן הים התיכון והלבנט כבר בעשורים הקרובים, אך ניתוח התצפיות לתקופה 2020-1975, מראה כי כמות הגשם הממוצעת לא השתנתה. עם זאת נצפו שינויים במבנה עונת הגשם. מספר ימי הגשם ירד, בשיעור ממוצע של כ 2% לעשור וכמות הגשם היומית הממוצעת עלתה בשיעור דומה. למרות העובדה שתוצאות אלה אינן מובהקות סטטיסטית ברמה ארצית, אין להתעלם מהשלכותיהן הסביבתיות, במיוחד כשמשולבות במגמת התחממות המקטינה את יעילות הגשם מחד גיסא, ומגבירה את הסיכון להצפות ושיטפונות עקב העלייה בעוצמת הגשם, מאידך גיסא. מבחינת מבנה העונה נמצא כי בעוד במרכז עונת החורף (דצמבר-פברואר) חלה עלייה בכמות המשקעים ובעוצמתם, בשולי העונה (הסתיו והאביב), חלה ירידה. אורך "עונת הגשם האפקטיבית", המוגדרת כפרק הזמן שבין הצטברות 10% מכמות הגשם השנתית ועד 90% ממנו, שאורכה הממוצע באזור הים תיכוני של ישראל הוא 112 ימים בממוצע, התקצרה ב- 7 ימים לאורך 46 שנות המחקר. על פי הגדרת אינדקס העונתיות האקלים באזורנו השתנה מ "אקלים עונתי עם עונת יובש ארוכה" ל "עיקר הגשם מרוכז בשלושה חודשים ופחות".
מגמות השינוי בשכיחות השקעים הקפריסאיים, האחראים לעיקר הגשם באזורנו, כמו גם בתנודה הים-תיכונית, מצליחים להסביר רק באופן חלקי את מגמות השינוי שנצפו בגשם. העלייה בכמות ובעוצמת הגשם במרכז החורף ייתכן וקשורה בהתחממות הים ואילו ההפחתה בעונות המעבר בהתרחבות הרמה הסובטרופית.
Seminar Organizer: Prof. Tovi Fenster
